רבנו הגדול איש האלוקים הרמח”ל הקדוש זי”ע מבאר דברים נוראים ונפלאים בענין רשב”י וספר הזהר בתחילת ספרו אדיר במרום פירוש על האדרא רבא,

וליקטנו משם כמה קטעים נפלאים כלשונו ממש שהם דברים השוים לכל נפש ספר הזוהר הוכן לגאולה ולהצמיח קרן ישועה לישראל

מן התיקונים הגדולים שנתקנו בעולם היה ספר הזהר כאשר נאמר שבחיו בכמה מקומות ממנו עצמו, כי הוא לגאולה הוכן,

ולהצמיח קרן ישועה לבית ישראל.

ויתבאר בו דבר זה בכמה מקומות ברעיא מהימנא ובתיקונים כמה וכמה פעמים. ע”י חיבור האדרא רבא קנה רשב”י שלימות לו ולחבריו ולכל העולם

וענין האדרא הזאת (אדרא רבא) שבה קנה לו ולחבריו ולכל העולם כולו השלימות הגדולה אשר קנו. רק בימי רשב”י נפתחו שערי החכמה להאיר לכל ישראל עד קץ הימין

כי רק בימי רשב”י זללה”ה, אחרי י”ג שנה אשר היה במערה נפתחו שערי החכמה עליו להאיר לכל ישראל עד קץ הימין.

ספר הזהר הוא תיבת נח

ותדע מה עשה רשב”י במערתו ומהו ענין הזהר. כי הנה כמה פעמים דרשו ספר הזהר בסוד תיבת נח,

ובפרשת בהעלותך ז”ל והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע

אלין אינון דקא משתדלין בספר הזוהר דאיהו כתיבת נח וכו’ (זח”ג דף קנג’ ע”ב).

רשב”י המשיך לשכינה הקדושה שפע אור מן הפנימיות, מה שלא היה קודם

הנה בהיות השכינה בגלות בתחלה, כבר אמרנו שלא היתה אלא בסוד הכלים ולא בא לה אור מן הפנימיות כלל,

עד שבא רבי שמעון בן יוחאי זללה”ה,

וזה מפני שהוא ניצוץ ממשה רבנו ע”ה.

ספר הזהר שעשה רשב”י הוא מקום מנוס ומסתור מן הס”א

ועל כן עד שלא נמצאת בחינת התיבה, לא היה אפשר לעשות תיקונים כמו שעשה רשב”י, כי מי שהוא בתוך הקליפות אי אפשר לו לתקן תיקונים אלה,

אך כשנמצאת התיבה הרי מקום מנוס ומסתור מן הס”א ששם יוכל האדם להנצל ולעשות תיקונים.

רשב”י הוצרך לברוח למערה כמו שברח משה מפרעה

אמנם לפי שעשה תיקון גדול הזה אחר שכבר הקלקול נתגבר כל כך, וזמן כל כך רב, הוצרך שיכין רשב”י עצמו הכנה גדולה,

והוא ענין המערה ובאמת הוצרך לברוח,

כמו שברח משה לפני פרעה. וישב במערה י”ב שנים מתחלה, ויצא אחר כך וחזר עוד וישב שנה אחת.

משה רבנו ע”ה הכין תיקוני הגאולה ע”י נשמת הרשב”י זי”ע

והנה כתוב: עלית למרום שבית שבי (תהלים סח’ יט’) שמדבר על רשב”י ע”ה כי שב”י ר”ת ש’מעון ב’ר י’וחאי כידוע,

וזהו בעלותו לבחינה זו של אימא שהיא מרום וכו’ והוא כי הוציא בכח ניצוצו זה שהוא רשב”י, שגם הוא היה לו לברוח כן.

כשהכין משה רבנו ע”ה את גאולת מצרים כבר הכין את הגאולה העתידה ע”י רשב”י ולכן הוצרך גם רשב”י לחזור ולברוח

הנה משה רבנו ע”ה בתקנו בתחלה לצורך ישראל במצרים, הכין תיקון גם לצורך הגאולה האחרונה,

והיינו שלקח עמו גם ניצוצו זה הראוי להתגלות בסוף גם לצורך הגאולה העתידה, והיינו רשב”י זללה”ה. ועל כן חזר הוא וברח גם כן וכו’.

רשב”י הוציא את כל נשמות ישראל מאחיזת התהום

ועל כן בעלות רשב”י זללה”ה לאימא בסוד המערה כנ”ל, היה צריך להוציא כל נשמות ישראל מאחיזת התהום שהוא הגיהנום.

כל ששים רבוא נשמות ישראל נכללו בספר הזוהר וזה כבר נחשב להם לבריחה

ונמצא שבריחת רשב”י עשתה ענין התיבה, שבסודה נעשה הזהר אשר בו נכללו כל הששים ריבוא נשמתין, כמוזכר בתיקונים.

ואז נחשב זה לבריחה כללית לכל ישראל,

עד שבסוף הימים לא יצטרך אלא יציאה, וזהו שאמר (ישעיה נב’ יב’) כי לא בחיפזון תצאו ובמנוסה לא תלכון כי הולך לפניכם ה’.

הנדבק בספר הזהר כבר יצא מן הסטרא אחרא ואינו צריך חבלי משיח

ועל כן בריחת משה ורשב”י היו על ידי הגזירה. וכיון שבבריחה זאת נעשה ספר הזוהר, הנה כבר ענין התיבה קיים ועומד לכל מי שיזדמן אליו,

דהיינו הנדבק בספר הזוהר כבר מגיע לאימא ויצא מן הס”א, ואין צריך לו חבלי משיח.

ספר הזוהר מיועד לסוף יומיא שיברחו ישראל בסוד הזוהר- לימוד הזוהר הקדוש

והנה עם כל זה לא נתגלה הזוהר אלא בזמן הרבה אחרי העשותו, כי הלא הפעולה הזאת אינה צריכה להמצא אלא בזמנה,

פירוש- שיברחו ישראל בסוד הזהר הזה, כי פעולתו אינו אלא בסוף יומיא דמלכא משיחא.

 

 

Close Panel