תורתו מגן לנו היא מאירת עינינו הוא ימליץ טוב בעדינו אדונינו בר יוחאי

לימוד הזוהר במירון

מזה מאות בשנים שהעולים להר הקודש מירון אל ציון אדונינו הרשב”י זיע”א היו מקדישים עיקר זמנם שם לעסוק בתורת הרשב”י ללמוד ולקרוא בספר הזוהר הקדוש.

והנה רשב”י הוא התנא היחידי השואל ומבקש מאיתנו “שנו מדותי” ופירש רש”י “לימדו תורתי” (גיטין סז’ ע”א), ופשוט שנחוץ מאוד לשים לב לקיים את בקשתו ובפרט בפניו, ואיך נישא פניו אם אנו מתעלמים מבקשתו, ועל כן בודאי בפרט בהר הקודש מירון עלינו לעסוק בירושה הקדושה אשר הנחיל לנו אדונינו הרשב”י שהוא ספר הזוהר הקדוש או במאמריו מש”ס ומדרשים.

מה טוב ומה נעים, אשרי העומדים על סודיך, העומדים בבית ה’, ועוסקים במאמריו הקדושים, והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע.

 

מרן הבית יוסף זיע”א עלה למירון ועסק שם בספר הזוהר

ומצינו למרן הבית יוסף זיע”א שעלה למירון ועסק שם בספר הזוהר, כמו שכתוב בספר הקדוש מגיד מישרים (פרשת אמור) שאמר לו המגיד בזה הלשון: ורשב”י ובנו שמחו לקראתכם בקרותכם זוהר על מערתם ובכפר הסמוך להם ע”כ. הרי שהיה מרן הב”י זיע”א קורא זוהר במירון.

ולא עוד אלא שהמגיד מן השמים מודיעו שרשב”י ורבי אלעזר בנו שמחו לקראתו כשקרא אצלם בספר הזוהר.

ומי לא ירצה לזכות לדבר נישגב זה לשמח את אדונינו הרשב”י ור”א בנו זיע”א.

 

הרב הקדוש רבי אלעזר אזכרי בעל ספר חרדים זיע”א היה עולה למירון ועוסק שם בתורת הרשב”י

וכן הרב הקדוש רבי אלעזר אזכרי בעל ספר חרדים זיע”א היה עולה למירון ועוסק שם בתורת הרשב”י, כמו שפותח את הקדמת ספרו בזה הלשון: אמר המחבר בהיות חברים מקשיבים אצל ציון רבי שמעון בר יוחאי, עוסקים באמרותיו אמרות טהורות כדרכנו פעמים בשנה מעת לעת ומפקידה לפקידה וכו’, ע”כ. הרי שזה היה עיקר סדר עבודתו לעסוק באמרותיו של רשב”י על ציונו הקדוש.

 

הרב הקדוש הרמ”ק זיע”א ותלמידו הקדוש רבי אברהם גלאנטי זיע”א וחבריו הקדושים זיע”א היו נוסעים למירון ועוסקים שם בספר הזוהר

כתב הגאון הקדוש רבי אברהם גלאנטי זיע”א בספרו “ירח יקר” (פרשת בא) וז”ל: ומעתה כמה נאה לעלות ולראות פני אדונינו רשב”י להשתטח על קברו ג’ פעמים בשנה, ועלינו לשבח לאדון הכל כי כן נתקיים בימינו, שכל חברי ואני עמהם הולכים להקביל פניו ג”פ בשנה עוסקים בסודותיו מימי מורנו* ע”ה זלה”ה זה לנו עשרים שנה, ע”כ.

והנה יוצא לנו מזה דבר גדול, שהרי הגה”ק רבי אברהם גלאנטי זיע”א הוא בנה את הבית וחצרות הקודש במירון**, ולפי הנ”ל שהוא בעצמו היה עולה למירון ג”פ בשנה ולומד בזוהר נמצא שמה שבנה הבית על המערה במירון היה בשביל מטרה זו של לימוד הזוהר הקדוש במירון שהרי הוא בעצמו השתמש בהבית שעל הציון הק’ למטרה זו וא”כ בודאי שעיקר מטרת הבניה היה בשביל להושיב ישיבה על קברו ללמוד את תורתו [וזה אמור על בית המדרש שעל הציון ממש, וחוץ מזה היה בצד החצר כבר לפני מאות בשנים מקום הכנסת אורחים אשר יבשלו ואשר יאפו שם, כמו שכתוב ב”אהבת ציון” (נדפס ב”אוצר המסעות” עמוד 248) וז”ל: ומצד ימין להיכל הוא מקום אשר יבשלו ואשר יאפו שם האורחים, עכ”ל. וכן שרטט בעל “אהבת ציון” מפה של חצרות הקודש וההיכלות במירון, ולימין החצר מופיע שם “מקום אשר יבשלו שם ויאפו שם”. תצלום המפה נדפסה בספר “מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל” (חלק ב’ עמוד 117) וכן בסידור “אוהל הרשב”י- מירון” נדפס שיחזור ממפת ה”אהבת ציון”].

———–

*הוא רבנו הרמ”ק זיע”א רבו של רבי אברהם גלאנטי.

**כמש”כ הרב החיד”א זיע”א ב”שם הגדולים”.

 

השל”ה הקדוש זיע”א מעיד שהדרך במירון ללמוד בספר הזוהר, וכן בעצמו למד זוהר במירון

השל”ה  הקדוש זיע”א באגרת מסעותיו [נדפס בספר “אוצר המסעות” עמוד 174] וזה לשונו: ועל קבר רשב”י לומדים הזהר באימה וביראה ובדבקות גדול, ואח”כ לשמוח הלב שמחה רוחנית ולא שום אבלות ועצבות כי באלה חפץ רשב”י, והוא בדוק ומנוסה, ואח”כ נודרים נדרים ונדבות ומתפללים תפילות. גם אני אעשה כן, כי כמה נסים יארעו שם.

ואח”כ בהמשך האגרת וז”ל: שוב אודיעכם, כי היום יום א’ הייתי במערת הצדיקים שמאי והלל ותלמידיהם, ורשב”י ובנו ר”א, ולמדתי לפניהם הזהר.

 

האור החיים הקדוש זיע”א ותלמידיו ישבו במירון ועסקו הרבה בספר הזוהר הקדוש

וכך מתאר אחד מתלמידי האוה”ח הק’ (באגרת שהובאה בסוף ספר “נר המערבי” עמוד תקנ”ב) וזה לשונו: נכנסנו למירון יום רביעי בעשרים שעות וישבנו בזאת הבית שיש בה קבר הרשב”י ממש ולמדנו שם בחשק גדול ובאהבה גדולה ובשמחה ספר הזוהר עד ד’ שעות מן הלילה, ועמדנו לאכול וחזרנו תיכף אחר האכילה ללימודנו לפי שנתן הרב לכל אחד מהחברים שהיו שם ספר אחד של זוהר, והיה חלקי ספר בראשית. ולמדנו עד ששה שעות, ובסוף ששה שעות נתמלאה הבית ריח טוב אשר כמוהו לא נהיה, והריחו כולם אנשים ונשים, גם גביר אחד שהיה שם עמנו. ושמחנו הרבה ולמדנו עד ח’ שעות מהלילה והלכנו לישון. וקודם שהאיר היום בשתי שעות עמדנו על משמרתנו, ולא ישנו כי אם ב’ שעות, וישבנו ללמוד. וכשהאיר פני המזרח התפללנו כותיקין וישבנו ללמוד עד י”ח שעות ולא הפסק בינתיים אפילו של דברי תורה. ואחר שאכלנו חזרנו ללימודנו כל יום חמישי עד ח’ שעות מהלילה, ע”כ.

ובהמשך דבריו מספר תלמיד האוה”ח הק’ המשך מסעם בקברי צדיקים בגליל ואח”כ חזרו למירון לשבות שם בשבת, וזה לשונו: וחזרנו למירון ערב שבת ממש, ועשינו שבת כראוי בבית הרשב”י ע”ה. וכל יום השבת היינו לומדים זוהר. ובלילה ליל מוצאי שבת עשינו משמרה כל הלילה. לפי שהאדרות אמר הרב נלמוד אותם ביחד, וכן היה, כשהתחלנו האדרות היה הארה גדולה והרגש גדול בנשמתינו, והיה אומר אדונינו הרב לכל אחד מהתלמידים יתקן תיקון אחד*, והיינו מתרעדים מפחד ה’ ומהדר גאונו ברוך הוא וברוך שמו. וגמרנו האדרות סמוך לאור היום, ולמדנו “בר יוחאי” בשמחה גדולה, ונשתטחנו עליו ובכינו ובקשנו רחמים ועשינו פזמונים בשמחה גדולה עד מאוד. ובבוקר התפללנו תפילה והלכנו אצלם פעם ג’, ועשינו בקשת רחמים על השכינה ועליכם כולכם לא יהיה נפקד, ונפטרנו לשלום.

_______________

*פירוש: שבאדרא רבא הרשב”י אומר לכל אחד מהחבריא לבאר אחד מי”ג מדות של רחמים, וכך עשה האוה”ח הק’ בעת שלמד האדרא רבא עם תלמידיו במירון שכל אחד קרא אחד מן הי”ג מדות של רחמים הנקראים באדרא י”ג תיקוני דיקנא ולכן כותב תלמיד האוה”ח שהיה אומר “שכל אחד יתקן תיקון אחד”.

 

הרה”ק מוהר”ן מברסלב זיע”א עלה למירון והזהיר שם את האנשים שהיו עמו ללמוד ולומר זוהר

וכן מצינו שהרה”ק מוהר”ן מברסלב זיע”א עלה למירון והזהיר ללמוד שם זוהר, כמו שכתוב בספר “שבחי הר”ן” אות י”ט וזה לשונו: בבואם למערת רבי שמעון בר יוחאי אזי בני הנעורים עסקו בתפילה ובלימוד זוהר כאשר פקד עליהם הוא זכרונו לברכה, וממנו לא ראו שום דבר רק היה שמח עד מאוד ובכל עת בא אצל האיש שהיה עמו ואמר לו: אשריך וכו’ ובלילה הלך מחדר לחדר והזהיר אותם לומר זוהר וכו’ וכיוצא, עכ”ל.

 

אמירת האדרות הקדושות במירון

אמר המקובל האלוקי רבי יצחק כדורי זצוק”ל: כאשר תלך על קבר הרשב”י זיע”א, אם תרצה שתקובל תפילתך, בראש ובראשונה תקרא “אדרא רבא” ו”אדרא זוטא”, ואם אין זמן “אדרא זוטא”. וכאשר תקרא האדרות, אתה גורם געגועים גדולים בעולמות העליונים, ויש יחוד גדול על ידי זה, ואז מה שתבקש יענו לך מן השמים.

(מהרה”ג המקובל רבי בניהו שמואלי שליט”א שאמר לו הרב כדורי זיע”א)

 

לעסוק בשבחי הרשב”י במירון

בהקדמה לספר “שבחין דרשב”י” שחיבר הגה”ק המקובל הריא”ז מרגליות זיע”א כתב וז”ל: שבחין ופתגמין קדישין האלו שסדרתי כאן בספר מיוחד, הוא גם על יסוד דברי הפסיקתא רבתי [פי”ב סי’ א’] וז”ל: הרי צריך אדם אם היה עובר בין הקברות והוא יודע שצדיק קבור שם, צריך להזכירו במעשיו, ואמר שלמה [משלי י’ יז’] זכר צדיק לברכה עכ”ל, וכתב שם הרד”ל [בפירושו] וז”ל מכאן נראה מה שנהגו בארץ ישראל תובב”א לקרות על קברי צדיקים פסוקים ומאמרים מענינו של אותו צדיק הקבור שם עכ”ל, הרי מפורש כתוב שצריך להזכיר מעניניו ומעשיו, ואשרי המלך הוא רשב”י הקדוש שנקרא כן בזוה”ק רבת פעמים מלכא דאורייתא שמקלסין אותו בביתו. עכ”ל.

 

החיבור הגדול “מדות רשב”י” נתחבר כמעט רובו בהר הקודש מירון

בהקדמה להחיבור הגדול “מדות רשב”י” שהוא אוצר כל מאמרי התנא האלוקי רשב”י ור”א בנו שבש”ס בבלי וירושלמי ומדרשים, שחיבר הגה”ק המקובל הריא”ז מרגליות זצוק”ל, וכתב שם בהקדמה וז”ל: היה היה דבר התעוררות אלי  בזה על ידי זקן מכובד אחד בהיותי יושב במירון מכ”ה אלול עד אחרי חג הסוכות ושמיני עצרת בשנת “עיני ולבי שם כל הימים” לאסוף כל מאמרי רשב”י הנמצאים בש”ס בבלי וירושלמי וכל מדרשות חז”ל להדפיסו בספר מיוחד שיהיה מוכן ומזומן ביד כל ישראל מכל תורת רשב”י הנמצאים לנו, שילמדו בו ישראל, וביחוד ביום ל”ג לעומר, חשתי ולא התמהמתי והתחלתי שמה במירון בשבתי בשבת התחכמוני בבי כנישתין קדישין הנבנים שמה על ציונים הקדושים של מארי דאורייתא הדין הרשב”י ובנו רבי אלעזר, וכמעט רוב הספר נלקט על ידי שם במירון, וקראתי שם הספר “מדות רשב”י” בשם אשר קראוהו בעל איש המדות בעל השם בעצמו, עכ”ל.

 

הספר “שבחין דרשב”י” נתחבר בהר הקודש מירון

הספר הקדוש “שבחין דרשב”י”* שבו נסדרו שבחי רשב”י ור”א בנו והחברייא קדישא ונמצאו בו שמונה מאות שבעים וארבע שבחין מש”ס ומדרשים וזוהר הקדוש וכל קטע מתחיל בתיבות “אשריך רשב”י” והולך ומונה השבח, והוא נפלא מאוד ומסוגל מאוד להתעוררות עליונה ולהתעלות ולהדבק ברשפי אש קודש דרשב”י וחבריו זיע”א, כמו שנראה בחוש לכל הקורא בספר קדוש זה.

בראש הספר בדף השער מציין הרה”ק המחבר זיע”א בזה הלשון: “גמרנא וסדרנא בעיר מירון בעזרת חוסן הישועות” [ובענין מה שקורא למירון “עיר” הנה כן נמצא מפורש ב”שער הכוונות” דף פ”ז ע”א וז”ל: ענין מנהג שנהגו ישראל ללכת ביום ל”ג לעומר על קברי רשב”י ור”א בנו אשר קבורים בעיר מירון כנודע וכו’. ורגילים לבאר שמשום חשיבותה של מירון קורא רבנו האר”י הק’ למירון בשם “עיר” ולא כפר].

ובודאי שקדושת המחבר זיע”א שחיברו בקדושה עליונה בתוככי קדושת מירון העילאית משפיעה קדושה והתעוררות עליונה על הלומד בשבחין קדישון שבספרא קדישא הדין.

________________

*שחיבר הרה”ק המקובל הריא”ז מרגליות זיע”א

 

הגה”ח המקובל רבי דניאל פריש זיע”א בעל פירוש “מתוק מדבש” על הזוה”ק

בספר “בעל מתוק מדבש” לתולדות הגה”צ המקובל רבי דניאל פריש זי”ע מוקדש פרק שלם המתאר את עליותיו למירון וישיבתו שם במשך תקופות בקדושה עליונה בהתקשרות עילאית באדונינו הרשב”י ותורתו, וזה לשונו: במהלך החודשים הארוכים שישב רבנו באוהל הרשב”י ועסק בלימוד הזוהר, נפתחו השמים והוא התחיל להבין דברים שלא השכיל מאודו. שערי ספר הזוהר הקדוש נפתחו בפניו, וספרי המקובלים ראשונים ואחרונים, נקשרו בליבו באילן אחד בהיר וצח.

הוא החל גורס כרך אחר כרך מספרי הזוהר והתיקונים כשליבו מתחיל להירקם מפעלו הראשון: “אוצר הזוהר”.

תוך כדי לימודו ערך מפתח ענק, חובק כל ספר הזוהר ומראה מקום לכל מאמר בנגלות ובנסתרות. עריכת הספר הייתה מלאכת אמן ממש, ומאות הפנקסים שנשתיירו הימנה, מלמדים על היקפה וגאונותה.

 

שפתותיו דובבות בקבר- מימרא דרשב”י

והנה עוד יש להאיר בזה שהרי רשב”י הוא זה שאמר רבי יוחנן בשם רשב”י (ביבמות צז’ ע”א) כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר ופירש רש”י וז”ל: שיהא שפתי נעות בקבר כאילו אני חי, עכ”ל. וכן בבכורות (לא’ ע”ב) הובאה מימרא זו ושם פירש”י וז”ל: והנאה לו דומה כחי, עכ”ל.

וכן אמר רשב”י (תנחומא תשא סי’ ג’) וז”ל: אין תלמידיו מניחין אותו לישן בקבר, שנאמר דובב שפתי ישנים, עכ”ל.

והנה רבי יוחנן שהוא זה שאמר בשם רשב”י המימרא הנ”ל דכל ת”ח וכו’ הנה הוא אמר (בפסיקתא רבתי פ”ב) וז”ל: בשעה שהזקן יושב ודורש ואומר כך אמר רבי עקיבא כך אמר רבי שמעון בר יוחאי שפתותיהם רוחשות שם כמ”ש דובב שפתי ישנים, לכך נאמר ירננו על משכבותם, עכ”ל.

(קטע זה על פי “מדות רשב”י” בראש הספר)

 

גודל ענין לימוד תורת הרשב”י והתועלת לכל העולם בזה

בזוהר הקדוש פרשת אחרי [דף ס”ד ע”א] איתא שרשב”י וחבריו ישבו בשדה, ורשב”י אמר דברי תורה, ובעוד שהיו יושבים בא אדם אחד, ואמר: אשתו של רבי שמעון (שהיתה חולה) נתרפאה ממחלתה, והחברים שמעו קול שהקדוש ברוך הוא מחל לעוונות הדור. [שמגודל הנחת רוח מדברי תורתו של רשב”י מחל הקב”ה לעוונות כל הדור].

והנה לפי זה יוצא דבר נפלא מאוד שהרי אדונינו הרשב”י הוא זה שאמר (יבמות צ”ז ע”א) כל תלמיד חכם שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר ופירש רש”י וז”ל, שיהיו שפתי נעות בקבר כאילו אני חי עכ”ל. וכן הוא גם בבכורות (דף לא’ ע”ב) ושם פירש רש”י בד”ה דובבות וז”ל, נעות, והנאה הוא לו שדומה כחי עכ”ל.

ובזוהר הקדוש כתוב הרבה מה שקורה בשעה שרשב”י פותח פיו בתורה שכל העולמות משתתקין ואין שום פתחון פה בשעה שרשב”י מדבר, וכשמסיים השמחה פורצת בכל העולמות וכולם משבחים ומודים להקב”ה בשביל רשב”י.

והנה לפי זה גם עתה היום כאשר לומדים ועוסקים בתורת אדונינו הרשב”י ואז רשב”י במקום קדשו בהר הקודש מירון לומד גם הוא כחי בעולם הזה (כדברי רש”י הנ”ל) ואז הבל פיו עולה למעלה וגורם נחת רוח ושמחה גדולה בכל העולמות ובודאי שהקב”ה משפיע בזכות זה השפעות טובות לעולם ברוחניות ובגשמיות.

ובהקדמת ספר “שבחין דרשב”י” שחיבר הגה”ק המקובל הריא”ז מרגליות זיע”א מבאר הרבה בגודל מעלת לימוד תורת הרשב”י, ומסיים שם בזה הלשון: ובודאי מי שילמוד אמרי קדשם בקדושה ובטהרה ובדחילו ורחימו, יזכה להיות מהפותחים פיפיות הקדושים של אלו הצדיקים (רשב”י ורבי אלעזר), ועל פי הדברים האלו יהיה דובבות ורוחשות בתורה, ובוודאי יושעו בכל משאלות לבם לטובה, כי הצדיקים האלו יתפללו בעדם ויהיו מליצים ישרים וטובים בעדם, כמ”ש בספר חסידים [סי’ רכ”ד] וז”ל האומר דבר שמועה מפיהם של הצדיקים, הם מתפללים עליו שם ומליצים טובה עליו עכ”ל, וקול רנה וישועה באהלי צדיקים, ופי צדיק ינוב חכמה, וקול תורתו הקדושה ישמע מעלה מעלה במרומי מרומים ויושעו כולם על פתחון פומא קדישא דרשב”י, עכ”ל.

ועל פי כל הנ”ל כל שכן שבאתרא דמר הר קודש הקדשים מירון, חובה קדושה לעסוק בתורת הרשב”י וללמוד ולקרוא בספר הזוהר הקדוש, ובזה נזכה שיושפע עלינו השפעת קדושה עליונה מאור השם השופע במקום הזה, ובודאי יעורר זכותו דרשב”י וימליץ טוב בעדינו, וכדברי אליהו הנביא זכור לטוב (זוה”ק פר’ נשא דף קכד’ ע”ב) ובגין דעתידין ישראל למטעם מאילנא דחיי דאיהו האי ספר הזוהר יפקון ביה מן גלותא ברחמי אמן ואמן.

 

ויהי רצון שחפץ ה’ בידינו יצלח ונזכה להדבק וליאור במאמריו הקדושים של אדונינו הרשב”י, כי שם צוה ה’ את הברכה חיים עד העולם.

 

ונוהגין אחר כל לימוד בתורת ושבחי הרשב”י לעורר בשמחה ובששון ובצהלה ולזמר בדביקות השיר הקדוש בר יוחאי ולעלות בסילודים לעורר זכות הצדיק וימליץ טוב בעדנו ובעד כל ישראל אמן (ספר ביאור השיר בר יוחאי [עמוד טו’] להמקובל הריא”ז מרגליות זצוק”ל)

 

“ואשרי הנוסעים על ציוניך, ועוסקים תמיד במאמריך”

Close Panel