חודש אדר הוא אחד מד’ חדשים המיוחדים לשמירה עליונה וקירבת אלוקים

וז”ל הזוה”ק [זוהר חדש מדרש איכה דף צב’ ט”ד]: בימי בחורותיך (קהלת יב’ א’) יומין דשתא דאינון ברירין לך ונטירו דלעילא עלך פי’ בימי בחורותיך אלו ימי השנה שהם ברורים לך ושמירה עליונה עליך ואינון ד’ ירחי דשתא אדר ניסן אייר סיון ואלו ארבע חדשי השנה אדר ניסן אייר סיון, אלין אינון יומין דבחר קודשא בריך הוא בישראל ועבד בהון עמהון נסין אלו הם ימים שבחר הקב”ה בישראל ועשה בהם עמהם נסים וכנסת ישראל מתעטרא בבעלה ואתקריבת בהדיה וכנסת ישראל דהיינו השכינה מתעטרת אז בהקב”ה ומתקרבת עמו.

משה רבנו ע”ה קיבל מגילת אסתר בהר סיני

בזוה”ק פר’ כי תשא דף קצ”א ע”ב וז”ל: הכי תנינן כך למדנו דבההיא שעתא דנחית משה וקביל אורייתא בלחודוי כללא דכל ישראל שבשעה ההיא שירד משה וקיבל התורה לבדו כלל של כל ישראל ואיהו קביל אורייתא בעלמא והוא קיבל התורה בעולם ואפילו מגילת אסתר דכתיב וקיבל היהודים, וקבלו היהודים מיבעי ליה מאי וקבל, אלא דא משה דאיהו היהודים כללא דיהודאי פי’ מזה שכתוב לשון יחיד וקבל ולא וקבלו משמע שמרמז על אדם אחד שהוא כלל שישים רבוא היהודים שזה משה רבנו והיינו שהוא קבל את מגילת אסתר בהר סיני.

כל מי ששומר פיו ולשונו זוכה להתלבש ברוח הקודש

בזוה”ק פר’ חוקת דף קפ”ג ע”ב וז”ל, מאי טעמא זכתה להאי אתר פי’ מה הטעם שזכתה אסתר להתלבש ברוח הקודש (עי’ בתחי’ המאמר),ומתרץ בגין דנטרא פומא דלא לחוואה מידי, הדא הוא דכתיב (אסתר ב’ כ’) אין אסתר מגדת מולדתה, משום ששמרה פיה שלא להגיד כלום כמש”כ אין אסתר מגדת מולדתה ואוליפנא כל מאן דנטיר פומיה ולישניה זכי לאתלבשא ברוח דקודשא ולמדנו כל מי ששומר פיו ולשונו זוכה להתלבש ברוח הקודש.

ענין שני ימי פורים יד’ וטו’

בהקדמת תקוני הזוהר דף יג’ ע”א עם פירוש מתוק מדבש וזה לשונו: קם סבא קם אותו הסבא הנ”ל, ואמר לרבי שמעון בוצינא קדישא אתה מאור הקדוש, בודאי אלין ארבע סרי דפורים אינון אלו הי”ד אותיות של הג’ שמות י-ה-ו-ה א-ל-ה-י-נ-ו י-ה-ו-ה, שבהם נשבע הקב”ה שימחה את זכר עמלק, הם כנגד יום י”ד אדר שבו חל פורים, שאז היתה מחית עמלק על ידי הריגת המן ובניו שהיו מזרע עמלק, וכנגד זה התחיל התנא (בריש מס’ מגילה) מגילה נקראת בארבעה עשר בו ובחמישה עשר בו, והיינו דא י”ד י-ה זהו סוד הכתוב כי י”ד על כס י-ה, שנשבע הקב”ה למחות את זכר עמלק.

 הקב”ה שמר על אסתר המלכה ושלח אל אחשורוש שידה בדמות אסתר

בתיקוני הזוהר תיקון כא’ דף נח’ ע”א וזה לשונו: וכגוונא דאסתר דסתיר לה מאחשורוש דאיהו ערל וטמא ושוי באתרה שנית בדיוקנא דילה. תרגום: וכעין אסתר שהסתיר אותה מאחשורוש שהוא ערל וטמא והשים במקומה שנית בצורה שלה.

ועוד כתוב ברעיא מהימנא פרשת כי תצא דף רע”ו ע”א וזה לשונו: אסתר לישנא דסתראה (תהלים לב’ ז’) אתה סתר לי, שכינתא אסתירת לה מאחשורוש ויהיב ליה שידה באתרה, ואתהדרת איהו בדרועיה דמרדכי, ומרדכי דהוה ידע שמא מפרש ושבעין לשון עבד כל דא בחכמתא. תרגום: אסתר לשון של הסתר, אתה סתר לי, השכינה הסתירה לה מאחשורוש ונתן לו שידה במקומה, וחזרה היא לזרועו של מרדכי, ומרדכי שהיה יודע שם המפורש ושבעים לשון עשה כל זה בחכמה.

סוד מפלת המן

ברעיא מהימנא [פרשת שלח דף קע”ד ע”א] וזה לשונו: רשעים גמורים תמה לון זכות אבות רשעים גמרים תמה להם זכות אבות ואתהפך לון שם י-ה-ו-ה, ה-ו-ה-י ומתהפך להם אותיות שם הוי”ה ובמקום י-ה-ו-ה שזהו כסדרו, נעשה להם מהופך דהיינו ה-ו-ה-י ומראה שנעשה להם דין ואוליפנא מהמן הרשע ולמדנו מהמן הרשע, (אסתר ה’ יג’) וכל זה איננו שווה לי דהיינו שסופי אותיות של “זה איננו שווה לי” יוצא הוי”ה מהופכת מסופו לתחילתו משום שנתהפך להמן שם הוי”ה.

מרדכי הצדיק זכה לשלוט על המן הרשע משום שעמד בנסיון ולא השתחוה להמן

בתיקוני זוהר חדש דף ק’ ט”ג וז”ל: כד חזא סמא”ל דיהבין ליה רשו על צדיק למהוי ליה נסיונא כשרואה הס”מ שנותנים לו רשות על צדיק לעשות לו נסיון וחזא דאיהו קאים בקיומיה, ורואה הס”מ שהצדיק עומד בנסיון איהו אמר (אסתר ה’ יג’) וכל זה איננו שוה לי. והוא אומר וכל זה איננו שוה לי. ומקשה ואי תימא דעל מרדכי אמר ליה המן ואם תאמר שהרי על מרדכי אמר זה המן ולא הס”מ, ומתרץ ודאי המן דוגמא דסמא”ל הוה ליה דביה אתלבש אלא ודאי המן דוגמא של שס”מ היה לו שבו נתלבש ועשרה כתרין תתאין אתלבשו בעשר בניו ועשר ספירות דקליפה (הנקראין עשר כתרין תתאין) נתלבשו בעשר בניו ובגין דקאים מרדכי בנסיונא יהב ליה קודשא בריך הוא בידיה ובגלל שעמד מרדכי בנסיון ולא השתחוה להמן, נתן הקב”ה את המן בידו של מרדכי.

 

גלות ישראל וההתעוררות לגאולתם מרומז בפסוק כי נמכרנו אני וגו’ כי אין הצר שוה בנזק המלך

בזוה”ק פרשת תצוה דף קפה’ ע”א וז”ל (בתוספת ביאור על פי מתוק מדבש ואבן יקרה): וסימנך והסימן שלך בזמנא דגלותא כי נמכרנו אני ועמי בזמן הגלות השכינה אומרת כי נמכרנו אני ועמי כי אין הצר שוה בנזק המלך שאין הס”מ חושש בנזק המלך הקב”ה בזה שרוצה להכרית את ישראל מאי בנזק המלך מהו בנזק המלך כמה דאת אמר כמו שנאמר (יהושע ז’ ט’) והכריתו את שמינו מן הארץ ומה תעשה לשמך הגדול פי’ שאם וכריתו את ישראל מן הארץ על מי יקרא שמו הגדול של הקב”ה שהוא שם הוי”ה ב”ה דהא שמא עלאה לא אתקיים בקיומיה כי שם העליון הוי”ה אינו מתקיים בקיומו בלי בני ישראל, ודא איהו בנזק המלך וזהו בנזק המלך שהוא הקב”ה וכדין ואז והמן דהיינו הס”מ שהוא בחינת המן, נבעת מלפני המלך והמלכה נטרד ונאבד מלפני קוב”ה ושכינתיה כדין נהירו דאנפין וכל חידו אשתכח וישראל נפקי לחירו בההוא יומא אז הארת פנים וכל שמחה נמצאת וישראל יוצאים לחירות באותו היום (דהיינו יום הכיפורים עיי”ש בתחילת המאמר).

 

יום הכיפורים עתיד להיות יום שמחה גדולה מאוד ויום הפורים נקרא על שמו של יום הכיפורים שלעתיד ואפשר להגיע בו לשמחה גדולה כעין יום הכיפורים שלעתיד

בתיקוני זוהר [תיקון כא’ דף נז’ ע”ב] וז”ל: פורים אתקריאת על שם יום הכפורים, דעתידין לאתענגא ביה ולשנויי ליה מענוי לעונג. תרגום: פורים נקראת על שם יום הכפורים (שלעתיד לבא) שעתידים להתענג בו ולשנות אותו מעינוי לעונג (מספר שו”ע הזוהר בתרגום הזוהר).

ומבאר במתוק מדבש שלעתיד אף שיצומו ביום הכפורים לא ירגישו שום עינוי כלל משום שיום הכיפורים הוא הארת הבינה ששם עולם השמחה, ולא ירגישו רעבון כלל אלא שמחה עצומה עד שלא יערב להם לאכול ולשתות מגודל השמחה עכ”ד.

וזה מה שאומר הזוה”ק שפורים נקרא על שם יום הכיפורים שלעתיד, דהיינו שאפשר להגיע בפורים לשמחה גדולה ועצומה כעין מה שיהיה ביום הכיפורים שלעתיד במהרה בימינו אמן.

“למען נעלה אל בית ד’ מירון” (-הגה”ק רבי אברהם גלאנטי בספר ירח יקר) מהנעשה והנשמע בחצרות בית השם מירון – ז’ אדר במירון

בעזהי”ת בשבוע שעבר בליל וביום ז’ אדר עלו רבבות אלפי ישראל אל הר הקודש מירון לרגל היום הקדוש והנורא ז’ אדר (-כדברי הבן איש חי בהקדמת תיקון ז’ אדר), שאין לנו שמחה וטוב לב כמותו (-כדברי החתם סופר בדרשות דף קע”ג), ובפרט במירון שהוא מנהג קדמון לעלות בז’ אדר למירון (הילולא דרשב”י עמ’ נב’).
לשאלת רבים מה ענין לעלות בז’ אדר למירון, יצא לאור בעזהי”ת גליון המבאר מעט מגודל הקשר של משה רבנו ורשב”י ע”פ ספר הילולא דרשב”י המבאר מדברי חז”ל ששים דברים המקבילים ביניהם והכל עם ציונים ומקורות.
ורבנו הרמח”ל זיע”א מבאר בהרחבה בריש ספר אדיר במרום גודל הקשר של משה רבנו ורשב”י.
ובאמת מרגישים שם ביום ז’ אדר הרגשת הארה גדולה משמחת משה רבנו ששמח במתנת חלקו שהתנוצץ ברשב”י (הילולא דרשב”י עמ’ נב’).
מה נאמר ומה נדבר השמחה בחצר הקודש היתה למעלה מדרך הטבע וההמון חגג בצהלה ושמחה עליונה, והמנגנים ניגנו בעוז ותעצומות, והמוני בית ישראל לא ידעו את נפשם מרוב התרוממות של שמחה שלא נמצא כמוה בשום חתונה שבעולם, אין זאת אלא מכח קדושת המקום וקדושת היום.
השמחה עלתה ופרצה בכח גדול בלבבות עם הקודש, והריקודין קדישין הגיעו עד כלות הנפש ממש, המשתתפים בשמחה זכו לטעום קירבת א-לוקים בקדושה עליונה המבטלת רצונות זרים.
אכן יש השם במקום הזה, במקום השראת השכינה שם תמצא שמחה וקדושה וקירבת א-לוקים, אשרי העם שככה לו, שככה בגימטריא משה (זוה”ק).
זכות משה רבנו רעיא מהימנא ע”ה הגואל הראשון והאחרון (חז”ל) יגן עלינו ועל כל ישראל ויהיה מליץ טוב בעדנו, ויצילנו מעוזבי התורה, וזאת התורה אשר שם משה תעמוד לנו לעד אמן ואמן.

Close Panel