קונטרס
תיקון היסוד
באספקלריא המאירה
של
ספר הזהר הקדוש

נתחבר בסייעתא דשמיא בזכות אדונינו התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי זיע”א פה גליל העליון בערי הקודש מירון וצפת תובב”א

כתוב במדרש הנעלם בזוהר חדש פרשת בראשית, דף יט’ ט”ד וזה לשונו:
רבי שמעון אומר:
אין לך דבר שבעולם
שעומד בפני התשובה
כלל, עכ”ל.

א

כתוב בזוהר הקדוש פרשת פנחס בסבא דמשפטים (דף קו’, ע”א) וזה לשונו:
דלית מלה בעלמא ולית פתחא בעלמא דלא תבר ההוא דתב בתיובתא, עכ”ל.
תרגום: שאין דבר בעולם ואין פתח בעולם שלא שובר זה ששב בתשובה.

ב

פרק א’
ביאור במאמר דרבי יהודה שבזוה”ק שנראה לכאו’ מתוכו שאין תיקון לפגם הברית
וזה לשון הזוהר הקדוש (פרשת ויחי דף רי”ט, ע”ב): תנן אמר רבי יהודה לית לך חובא בעלמא דלא אית ליה תשובה בר מהאי ולית לך חייביא דלא חמאן אפי שכינתא בר מהאי דכתיב לא יגורך רע, עכ”ל.
והנה מה שאמר רבי יהודה לית לך חובא בעלמא דלא אית ליה תשובה בר מהאי, על זה כתב בספר אור החמה בשם מורנו הרב רבי אברהם גאלאנטי ז”ל, דעם כל זה כבר גילה במקום אחר בזוה”ק פר’ נח (דף ס”ב, ע”א) ואמר בר בתיובתא סגי. דהיינו שאם הרבה בתשובה אז תשובתו מתקבלת אפי’ על עבירה של הוצאת ז”ל.
ועוד דהנה בעל המימרא הזו התנא הקדוש החסיד רבי יהודה זיע”א כבר גילה עוד במקום אחר בזוה”ק (פר’ שמות דף יב’, ע”ב) וזה לשונו, אמר רבי יהודה כל מלין דעלמא תליין בתשובה ובצלותא דצלי בר נש לקודשא בריך הוא, וכל שכן מאן דאושיד דמעין בצלותיה, דלית לך תרעא דלא עאלין אינן דמעי, עכ”ל.
תרגום: אמר רבי יהודה כל הדברים שבעולם תלויים בתשובה ובתפלה שמתפלל האדם להקב”ה וכל שכן מי ששופך דמעות בתפילתו שאין לך שער שלא עולין בו אלו הדמעות.
ולפי זה מבואר דמה שאמר שם בפר’ ויחי הרי שם מדבר כשעושה רק תשובה דהיינו עזיבת החטא, חרטה, וידוי, וקבלה על לעתיד. אבל בפרשת שמות ששם מדבר בכשעושה תשובה

ג

ותפילה ביחד, על זה אמר רבי יהודה שכל הדברים שבעולם תלויים בתשובה ותפלה ולכן לא אמר שם בפר’ שמות בר מהאי כמו שאמר בפר’ ויחי, כי בפר’ ויחי מדבר רק על תשובה לחוד. אבל בפר’ שמות שמדבר על תשובה ביחד עם תפלה, בזה אין דבר שעומד כנגד, והיינו שבתשובה ביחד עם תפלה יש תשובה על הכל. והדברים פשוטים וברורים כן, ודו”ק.

פרק ב’
דברי הספה”ק שיחות הר”ן להרב הקדוש מוהר”ן מברסלב זיע”א
כתוב בספה”ק שיחות הר”ן אות עא’ וזה לשונו: בענין מה שכתוב בזהר הקדוש שעל פגם הברית בפרט מאן דאושיד זרעא בריקניא חס ושלום וכו’ אין מועיל תשובה, אמר רבנו זכרונו לברכה שאין הדבר כן רק על הכל מועיל תשובה. ואמר שבזה המאמר זהר אין שום אדם מבין הפשט, רק הוא לבד וכו’, ע”כ.
והנה ראה בדבריו הקדושים שאמר “שבזה המאמר זוהר אין שום אדם מבין הפשט”, והיינו שמדבר כאן מזה המאמר שאומר כן ולא על כללות דעת הזוהר אלא כוונתו על מאמר אחד בזוהר שאומר כן. וברור כשמש שכוונתו על המימרא של רבי יהודה  (בפרשת ויחי דף רי”ט, ע”ב) שאומר שם וז”ל, תנן אמר רבי יהודה, לית לך חובא בעלמא דלא אית ליה תשובה בר מהאי וכו’, שזהו המאמר היחיד בזוה”ק שאומר כן. ולכן אומר רבינו ז”ל, “שבזה המאמר”- דייקא, אין שום אדם מבין הפשט.
והיינו שבאמת ברור מכמה וכמה מאמרים בזוהר הקדוש שיש

 

ד

ויש תיקון לפגם הברית אלא שמה שבמקום אחד כתוב שרבי יהודה אומר שאין תשובה, על זה בא רבינו ז”ל ואומר שגם לפי מימרא זו של רבי יהודה ודאי שיש תיקון ואין שום אדם מבין את דברי רבי יהודה אלא רק הוא לבד.
פרק ג
התגלות נפלא ונורא בספר הזוהר הקדוש שבו מתגלה ומתנוצץ נשמת משה רבנו רעיא מהימנא ואומר לאדונינו הרשב”י זי”ע כי יש תשובה גם לעוונות החמורים ונותן תקוה וכח לנשברי לב מעברות שבידם לשוב בתשובה שלמה
וזה לשון הזוהר הקדוש: אמר רעיא מהימנא, אמר הרועה הנאמן, דוכתין אית בגיהנם, מקומות יש בגיהנם, רשימין למחללי שבתות בפרהסיא ולא חזרין בתיובתא מאותו חילול, וממנן עלייהו, מיועדים למחללי שבתות בפרהסיא ולא חזרו בתשובה מאותו חילול, וממונים יש עליהם. ואוף הכי דוכתין אית בגיהנם לאינון דמגלי עריין, וכמו כן יש גם מקומות בגיהנום לאלו שמגלים עריות, ולאינון דמגליין פנים בתורה שלא כהלכה, ולאלו שמגלים פנים בתורה שלא כהלכה, ולאינון דשפכין דם נקי, ולאלו ששופכין דם נקי, ולאינון דאומין לשקרא, ולאלו שנשבעים לשקר, ולאינון דשכבין עם נדה או בת אל נכר או זונה או שפחה, ולאלו השוכבים עם נדה או נכריה או זונה או שפחה. ואוף הכי לעובר על שס”ה לא תעשה, וגם כך לעובר על שס”ה מצוות לא תעשה. לכל חובא אית דוכתא בגיהנם וממנא עליה, לכל עון יש מקום בגיהנם וממונים עליהם, ושטן יצר הרע דיליה ממנא על כלהו חובין ודוכתין וממנן דליה, והשטן היצר הרע שלו הוא ממונה על

ה

העוונות והמקומות והממונים שעליהם. ואי הדר בתיובתא, ואם חזר בתשובה, מה כתיב, מה כתוב, מחיתי כעב פשעיך, אתמחו רשימין דרשיעייא דדוכתא  דגיהנם מכל חובה וחובה, שנמחו כל הרשימות של עוונות הרשעים מהמקומות שבגיהנם של כל עון ועון.
ואית חובין רשימין לעילא ולא לתתא ויש עוונות רשומים למעלה ולא למטה, ואית דרשימין לתתא ולא לעילא ויש שרשומים למטה ולא למעלה. אתמחון לתתא אתמחון לעילא בתר דהדר בתיובתא נמחקים למטה ונמחקים למעלה אחר שחוזר בתשובה, עכ”ל.
הרי לנו מדבריו המאירים והמשמחים של הרעיא מהימנא מה שגילה לאדונינו הרשב”י זי”ע ששנה וכפל שיש ויש תשובה על החטאים, גם על אותם עוונות שהם פגמי הברית החמורים שמנה הרעיא מהימנא בתוך דבריו ועל כל אלו גילה לאדונינו הרשב”י זי”ע כי ע”י תשובה נתקן ונמחה רושם החטא.
פרק ד’
הזוהר הקדוש מודיע שהקב”ה ציפה ורצה בתשובת דור המבול אע”פ שהשחיתו ופגמו מאד, ואם היו שבים בתשובה היה מקבלם ולא רק שלא היה מוריד המבול אלא עוד היה מוריד גשמי ברכה והופך להם הקללה לברכה.
וזה לשון הזוהר הקדוש (מדרש הנעלם בזוהר חדש פר’ נח דף כב’): אמר רבי יצחק בא וראה כשהוריד הקב”ה המים הורידם תחלה ברחמים כדי להראות לעולם שאם ישובו יקבלם,

ו

משמע דכתיב בתחלה (בראשית ז’, יב’) ויהי הגשם ולהלן הוא אומר (שם ז’, יז’) ויהי המבול, שאם יחזרו יהיו גשמי ברכה. לא חזרו היה מבול.
פרק ה’
גילוי נורא מתגלה ומתנוצץ בספר הזוהר הקדוש שהקדוש ברוך הוא נשבע שאינו חפץ במיתתן של רשעים, ואפי’ שפגמו והשחיתו בהפגם הנורא כדור המבול ורוצה ומצפה בתשובתן.
כתוב בזוהר הקדוש במדרש הנעלם בזהר חדש פרשת נח דף כב’ וזה לשונו: ואמר רבי יצחק שבועה נשבע הקב”ה שאינו חפץ במיתתן של רשעים, שנאמר (יחזקאל לג’, יא’) חי אני נאם ה’ אלה-ים אם אחפוץ במות הרשע כי אם בשוב רשע מדרכו וחיה וכו’, וחיה בשני עולמות, העולם הזה והעולם הבא.
ואמר רבי יצחק אשרי הבנים שאומרים להם כך (שם יח’, לב’) והשיבו וחיו (שם לג’, יא’) שובו שובו מדרכיכם הרעים ולמה תמותו בית ישראל, כי הוא אינו חפץ במיתתן של רשעים אלא שיחזרו בתשובה למען יחיו.
רבי יוחנן פתח (איוב יא’, כ’) ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם ותקותם מפח נפש. משל למה הדבר דומה, לכת לסטים שהיו שודדים בהרים, שמע המלך ושלח עליהם גייסוסיו ותפסום והניחום במגדל גבוה, והיו בהם פקחים. אמרו ידענא בנפשתנא דעבדנא עובדין בישין ולא יכילנא לאשתזבא. מה עשו, חפרו חפירה אחת במגדל ויצאו וברחו להם. טיפש אחד

 ז

היה ביניהם וראה את החפירה ולא רצה לנוס להמלט.
למחר בא המלך לראות את המגדל ואת הלסטים. ראה את החפירה שעשו ונסו ונמלטו. אמר לזה, שוטה! חבריך ברחו בזו החפירה ונמלטו מדיני. מה אני יכול לעשות עוד להם? אבל אתה, שראית את החפירה בעיניך ולא רצית להמלט, ינקרו עיניך ואחר כך יתלו אותך על עץ.
כך הלסטים הרשעים ההולכים במחשכים. הרשעים הפקחים מה הם עושים, אמרו חטאנו למלך אנה נמלט מדינו אבל נפתח דרך התשובה ונבקש רחמים ונברח ונמלט, וכך עשו. הטפשים מה הם עושים, רואים דרך התשובה פתוח לפניהם שפתחו האחרים ונמלטו מדין שמים, והם אינם רוצים להמלט.
אמר להם הקב”ה, שוטים! אחיכם ברחו ונמלטו באותו דרך של תשובה שפתחו. מה אני יכול לעשות עוד להם? אבל אתם, עיניכם שראו החפירה- דרך התשובה- פתוח לפניכם, ולא רציתם להכנס בתוכו ולנוס ולהמלט, מאי כתיב בכו ועיני רשעים תכלינה, שראו הדרך פתוח ומנוס אבד מנהם, שלא רצו לנוס ולהמלט, ותקותם מפח נפש, לעולם הבא.
כך דור המבול ראו לנח עושה התיבה ומתרה בהם בכל יום וראו אותו נכנס לתיבה ולא רצו לשוב. אמר הקב”ה ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהם, שלא רצו לשוב ולנוס מדיני, ותקותם מפח נפש, שלא יקומו ליום הדין, עכ”ל.
והנה רואים שהזוהר הקדוש ממשיל משל זה על דור המבול שפגמו בפגם הברית, ורואים שם בהנמשל שאומר הזוה”ק שהרשעים הפקחים מה הם עושים, אומרים חטאנו למלך אנה

ח

נמלט מדינו אבל נפתח דרך התשובה ונבקש רחמים ונברח ונמלט,ע”כ. והנה בזה מגלה לנו הזוה”ק שדרך התשובה בזה הוא לבקש רחמים, והיינו להרבות בתפילה ותחנונים, ובזה זוכה לתשובה אפי’ על הפגם הזה (דחזינו מהמשך לשון הזוהר כך דור המבול וכו’, הרי שאפי’ דור המבול שפגמו, אם היו עושין כהרשעים הפקחים היו מתקבלים).
פרק ו’
בספר הזהר הקדוש מגלה שעשיית המצות של מצווה הוא תיקון על פגם היסוד.
ברעיא מהימנא פרשת פנחס דף רנד’ ע”ב וזה לשונו: על טיפין דמוחא (שמות יב’, לט’) עוגות מצות כי לא חמץ, פירוש: על הטיפות של המוח יעשה עוגות מצות כי לא חמץ.
פרק ז’
התנא האלוקי רשב”י זי”ע אומר שמה שכתוב בתהילים (לז’, ג’) “ועשה טוב” הכונה על תיקון היסוד הנקרא טוב ומבאר גודל מעלת המתקן את פגם היסוד, ורואים מזה שרשב”י סובר שיש תיקון לפגם היסוד.
וזה לשון הזוהר הקדוש (פרשת פנחס דף רכ”ה ע”ב) עם פירוש מתוק מדבש:

 ט

פתח ואמר רבי שמעון מפרש מש”כ בטח בה’ ועשה טוב שכן ארץ וראה אמונה, הנה מש”כ בטח בה’ היינו כדקא יאות שיהיה הבטחון שלך שלם כראוי, ועל ידי זה תגרום שהמלכות תקבל שפע מז”א, ועשה טוב היינו תקונא דברית קדישא שתעשה התיקון של ברית קודש הנקרא טוב (כמ”ש לעיל דף קי’ ע”ב, וז”ל, אין טוב אלא צדיק, דכתיב אמרו צדיק כי טוב) והוא תיקון היסוד שהוא למעלה מן המלכות, דתהא מתקן ליה שתהיה מתקן אותו על ידי ועשה טוב, ונטיר ליה ושומר אותו בסור מרע, ועל ידי זה שכן ארץ תזכה שתשרה עליך ארץ קדישא עילאה ארץ הקדושה של מעלה, שהיא השכינה הנקראת ארץ החיים דההיא ארץ תשרי בההוא טוב כי הארץ הזו תשרה ותתחבר עם היסוד הנקרא טוב, וראה אמונה היינו ההיא אמונה דלעילא אותה האמונה של מעלה שהיא השכינה, שבה היא אמונתן של ישראל (ועליה נאמר ואמונתך בלילות, פי’ המלכות הנקראת אמונה שולטת בלילות), יתזן ויתפרנס מניה על ידך תקבל שפע מזון ופרנסה מן היסוד על ידך, דהיינו על ידי שתעלה בה מ”ן במעשיך הטובים, ואי תעביד דא ואם תעשה זאת, בשכר זה תתענג על ה’ דהיינו שתקבל שפע מלמעלה מן הבינה שהיא על ולמעלה מן הוי”ה שהוא ז”א, ויתן לך משאלות לבך שתוכל לעבדו בכל לבבך, כל דא אתתקנת בתיקונא דברית כל זה נתקן בתיקון הברית בסור מרע ועשה טוב, כיון דאתקנת ברית כיון שנתקן הברית, אתקן כולא נתקן הכל, כי הכל תלוי בתיקון הברית (רמ”ק ומפרשים ועי’ מאמר הדומה לזה בפר’ בהר דף קי’, ע”ב).
ורואים מכאן שרשב”י סובר שיש תיקון לפגם היסוד ושזהו פירוש הפסוק “ועשה טוב” דהיינו לעסוק בתיקון היסוד וכן מבאר כאן הרשב”י שהמשך הפסוק “שכן ארץ” פירושו שע”י זה יזכה שתשרה עליו השכינה שהיא ארץ הקדושה של מעלה, וכן עוד יזכה לדברים נוראים ונפלאים כמבואר במאמר הנ”ל, ובפרט במה שמסיים הרשב”י ואומר שכיון שנתקן הברית נתקן הכל הרי

י

מזה ומכל הנ”ל שרשב”י סובר שיש ויש תיקון לפגם הברית.
והנה בהמשך דברי הזוהר כתוב שכאשר התנא הקדוש רבי פנחס בן יאיר שמע דברים אלו מפי הרשב”י אמר זכאה דרא דשמעין מילך באורייתא, וזכאה חולקי דזכינא לכך. [אשרי הדור ששומעין דבריך בתורה, ואשרי חלקי שזכיתי לכך.]
פרק ח
הזוהר הקדוש מודיע שאע”פ שפגם היסוד עונשו גדול זהו רק אם לא חזר בתשובה שלמה אבל אם חזר בתשובה שלמה אינו נענש
כתוב בזוהר הקדוש פרשת ויקהל דף ריד’, ע”ב וזה לשונו עם פירוש מתוק מדבש: בשעתא דדיינין ליה בההוא עלמא בשעה שדנים
אותו בעולם העליון מסתקלין בעובדוי אי הוה פגים רזא דברית קדישא דחתים בבשריה מסתקלים במעשיו אם בחייו היה פוגם סוד הברית קודש החתום בבשרו, והשתא פגים ארונא דיליה ורואים שעתה פגם את הארון שלו שהוא המלעות, בהאי הא לית ליה חולקא בצדיקייא על ידי זה אין לו חלק בין הצדיקים, מסתקלין ביה ודיינין ליה מסתקלים בו במה שפגם ודנים אותו. ומפקי ליה לבר מכללא דאדם ומוציאים אותו לחוץ מכלל אדם, כלומר שמוציאים אותו מכלל הקדושה, ומורידים אותו אל החיצונים ושם גומרים את דינו, ואינו עתיד לעלות למקום קדוש לעולם רח”ל.
ואמר כי כיון דאפקי ליה מכללא דאדם כיון שהוציאו אותו מכלל אדם, אפקי ליה מכללא דכלהו אחרנין דאתעדתו לחיי עלמא מוציאים אותו מכלל כל בני ישראל האחרים המזומנים לחיי העולם הבא, ויהבי ליה לההוא סטרא דלא אתכליל ברזא דגופא דאדם ונותנים אותו

יא

לסטרא אחרא שאינו נכלל בסוד גוף האדם, שהוא סוד גוף וצלם אדם העליון, וכן זה האדם לא יכלל בגוף העליון ולא יכנס בקדושה, כי כיון דאתמסר לההוא סטרא כיון שנמסר לצד ההוא, ווי ליה דאעלין ליה בגיהנם, ולא נפוק מניה לעלמין אוי לו שמכניסין אותו בגיהנם ואינו יוצא משם לעולם, על דא כתיב ועל זה כתוב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי וגו’ פי’ אלו הרשעים שנשארו בגיהנם ויוצאים ממקומם אל מדור היותר תחתון לראות בפגרי האנשים שהם הרשעים שפגמו במדת היסוד והכניסו אותם בארון, אבל אלו שיצאו לראות הם אינון דאשתארו בכללא דאדם (ה”ג הרמ”ק) הם שנשארו בכלל אדם דקדושה, כי אלו הרשעים אחר טהרתם יחזרו לקדושה ויכנסו בגן עדן.
והני מלי ומתי נאמרו אלו העונשים כד לא עבד תיובתא שלימתא רק אם לא עשה תשובה שלמה בחייו, תיובתא דאיהי אתחזייא לחפייא על כל עובדוי תשובה שהיא ראויה לכסות ולכפר על כל מעשיו, אבל אם שב בתשובה מספקת שרחץ את צואת פגם עוונותיו כראוי, זה אינו בכלל העונש הנזכר. עכ”ל.
ונתבאר לעיל מהזוהר הקדוש (פרשת נח במדרש הנעלם דף כב’) שהתשובה על פגם זה הוא להרבות בתפילה ותחנונים, ה’ יזכינו אמן.

Close Panel